איך לגרום לבחור לרצות אותך בחזרה

למרות שאתה עבר זמן מנסה לאחר הדחייה ואת רוצה להסתתר ממנו וללקק את הפצעים שלך, חשוב לך לחזור בחזרה, ובגדול! הנה כמה דרכים פנטסטיות לגרום לבחור לרצות אותך בחזרה!

תראי מדהימה ויפה

זוהי הזדמנות מצוינת לעשות משהו במראה שלך.
אם את נראית טוב לפני כן את צריכה לשאוף להיראות עוד יותר יפה סנסציוני. אם הרשת לעצמך לאבד מעט את הפיגורה שלך, תתחילי להכנס לכושר ולעצב אותה בחזרה.
זה יגרום לו להמשך אלייך!

הראה לו שאתה מרוצה
הדרך הטובה ביותר למרוח את העובדה שאתה לא אכפת לו יותר היא לעשות המון חברים חדשים וגם צבע אדום בעיר! לצאת עם בחורים אחרים ולוודא כי הוא יודע שיש לך זמן נפלא. זה יגרום לו להרגיש טיפש על שדחו אותך.

צאי עם החברים שלו

הדרך הטובה ביותר לחזור אליו היא לצאת עם חברים שלו. כאשר הוא יבין שחבריו מוצאים אותך מושכת כל כך הוא הולך להצטער שלא יצא איתך בעצמו. זה יעבוד טוב יותר אם את הולכת על החבר הכי טוב שלו. עם זאת חשוב שתוודאי שלא תפגעי באף אחד במהלך התהליך.

התעלמי כשהוא מנסה להרגיע אותך

אם הוא מתחרט על העובדה שהוא דחה את ומתבייש בכך, הוא ירצה ככל הנראה לנסות לתקן את המעוות. הוא כנראה בונה על העובדה שאת אוהבת אותו בכל מקרה. ובכן זו ההזדמנות שלך לדחות אותו! התעלמי מכל ניסיונותיו להרגיע אותך ולגרום לך לקבל אותו שוב.

להיות ידידים וזהו!

הדבר שהכי יעצבן אותו הכי היא העובדה שאת מוכנה להיות “רק ידידה” שלו. זה יראה לו כי אין לך כל רגשות אליו עוד. נסי להיות ידידותית אבל לא להראות עודף איכפתיות, זה יגרום לו להבין שאין לך רגשות כלפיו.

שלב האופרציות הפורמליות

שלב האופרציות הפורמליות הוא השלב ההתפתחותי האחרון בתיאוריה של פיאז’ה.
לפי פיאז’ה אופרציות פורמליות הן מערכת עקרונות של לוגיקה פורמלית שעליהם מתבססות ההתקדמויות הקוגניטיביות של גיל ההתבגרות.
לפי פיאז’ה בגיל ההתבגרות המתבגרים רוכשים את היכולת לחשוב באופן לוגי ופורמלי.
דוגמא לאופרציה פורמלית היא כזו:

אם דני גבוה מיוסי ויוסי גבוה מאבנר אז דני גבוה מאבנר.
עקרונות לוגיים אלה מהווים התקדמות ניכרת מהחשיבה הילדותית והקנוקרטית.

מחקר על חוק הגופים הצפים

המחקר זה נתנו לילדים אובייקטים בגדלים שונים שעשויים ממגוון רחב של חומרים וכמו כן קונטיינר גדול שהכיל מים.
המטרה של הילדים הייתה לומר האם הגופים ישקעו או יצופו וכמו כן נתבקשו הילדים להסביר מדוע לדעתם הגוף שבחרו ישקעו/יצוף.
בגיל הילדות טעו הילדים בהשערות שלהם תכופות.
וכאשר נתבקשו לערוך ניסויים על מנת לבדוק האם הגוף יצוף ניתן לראות שהחשיבה שלהם הייתה לא היגונית, לוגית ורציפה.
למשל, ילד אחד טען שדברים קטנים לא נופלים לקרקעית אלא צפים מכיוון שהם שוחים למעלה.
בגילאים יותר גדולים ניסו הילדים להמנע מקונפליקטים פנימיים ופרדוקסים.
עם זאת ניראה שעדיין החשיבה שלהם לא הייתה לוגית ושלמה.

מתבגרים נטו להסביר את הדברים בצורה לוגית והגיונית, למשל: שאובייקט מסויים קל מהמיים ובגלל זה הוא צף.

המחקר הזה מוכיח בצורה טובה ומראה שלילדים מתבגרים יש יכולות קוגניטיביות שונות, זאת ניתן להסיק בעיקר מההסבירם שלהם ופחות מהתשובות.
מחקרים נוספים כמו מחקר המטוטלת מראים את זה בצורה טובה.

לפיכך, ניתן לראות בהחלט את התיאוריה של פיאז’ה מאוששת יחסית ועד היום משתמשים בה וחוקרים אותה.

פסיכולוגיה התפתחותית

בהתפתחות האדם ישנם שני סוגי שינויים עיקריים.
שינוי איכותי, הוא שינוי קוגניטיבי ורגשי הכרוך באיזה שהיא עלייה בכושר מסויים וטרנספורמציה שלו.
רכישת יכולת חדשה שלא הייתה לפני זה, ושלא ניתן להשיגה.
ניתן מכאן להסיק על מושג “הבשלות” שמתאר בשילה מסויימת של ילד לבצע דברים מסויימים.
למשל, אין לצפות מילד בין חודש ללכת, כיוון שהוא לא בשל לכך.

שינוי כמותי הוא שינוי שכרוך בעליה בכושר מסויים.
למשל רכישת ידע חדש.

הוויכוח על בשלות לעומת למידה עומד במרכז הויכוח של האמפריציסטים לעומת הנייטיביסטים בין מולד לנלמד.

את ההתפתחות ניתן לחלק לכמה סוגים, התפתחות נורמטיבית(כללי התפתחות פסיכולוגיים שחלים ברוב הילדים בגדילתם) וכמו כן התפתחות אישית, שהם הסטיות מהממוצע הנורמטיבי וכיצד הם באים לידי ביטוי בפרט.

למשל, תכונת הסקרנות שמתפתחת באדם מסויים היא ההתפתחות האישית שלו.
לעומת זאת, הכושר הקוגניטיבי של לשים לב לדברים מסויימים בטווח ראיה מסויים הוא התפתחות נורמטיבית

ספרציה ואינדיבידואציה

בשני השלבים הקודמים לא הייתה הכרה באובייקט חיצוני.
בשלבים הבאים מתחילה הכרה באובייקטים חיצוניים ובדחיפה לכיוון עצמאות על ידי התינוק.
בשלב זה מתרחשת גם הלידה הפסיכולוגית.

בשלב ההבחנה התינוק מבין שהוא והאם אינם אובייקט אחד, אלא האם היא אדם נפרד.
כשמו של השלב, האם מבחין בין עצמו לבין האדם.
היכולות של התינוק מתפתחות, הוא לומד להשתמש ברפלקסים בסיסיים.

בשלב האימון התינוק מתחיל לזחול ויש לו היכולת להתרחק פיזית מהאם, מה שתורם עוד קצת לשאיפה שלו לעצמאות.
הוקר חוקר את העולם ומתפתח רגשית ומוטורית.
הילד בשלב זה עדיין אינו עצמאי לחלוטין וזקוק לתמיכה והרגעה של דמות האם.

בשלב ההתקרבות מחדש, התינוק מרגיש צורך לחזור לשלב הסמביוטי, הוא חש חוסר בטחון מצד אחד בגלל האובדן של הקרבה המוחלטת לאם אך מצד שני חש ביטחון בעצמו וביכולתיו.
התינוק חווה מספר קונפליקטים בשלב זה, קודם כל הוא מבין שהוא ילד קטן בעולם גדול, חוץ מזה הוא אבל על האובדן של הקרבה המוחלטת לאם וכמו כן חרד להפרד ממנה.

חשוב לזכור שחרף הרצון הזה והקונפליקטים שמתעוררים ברוב המקרים הדחף לעצמאות חזק יותר מהדחף הסמביוטי.

בשלב הרביעי והאחרון- האינדיבידואציה וקביעות האובייקט הרגשית שמתחיל מגיל שנתיים, התינוק מפנים את הדמות המטפלת ובכך בעצם מצליח ליצור איזה שהיא קביעות רגשית.

השלב הסמביוטי

בשלב הסמביוטי לפי מאהלר התינוק עדיין חווה את העולם בצורה כאוטית ועדיין לא מכיר בגבולות המפרידים בינו לבין אימו.
הוא אמנם מתחיל להכיר בעולם החיצון עם זאת עדיין אינו מבין ומכיר בנפרדות שלו ושל אימו.
התינוק אינו מבחין בין עצמו לדמות המטפלת בו כמו שנאמר, והוא לא יודע מתי הוא נגמר ומתי היא מתחילה.
תיאורטיקנים נוספים הזכירו את האופציה הזאת, למשל קליין.
כאשר למשל התינוק רעב, הוא אינו מבחין כי מי שהאכילה אותו הינה האם, הוא לא יודע שהיא אדם נפרד ממנו אלא חושב שמדובר בהוא עצמו.

התינוק זקוק לחוויה הסמביוטית הזאת על מנת שההתפתחות שלו תיהיה תקינה ובריאה.
יש האומרים שהאם בעצמה חוזרת למצב סמביוטי ברגעים מסויימים על מנת שתוכל לעזור לתינוק לחוות את הסימביוזה באופן תקין ובריא.

בעיות בשלב הסמביוטי יכולות להתיר את הילד כבעל קשיים חברתיים והתפתחותיים כאחד לפי מאהלר.

מרגרט מאהלר- ספרציה ואינדיבידואציה

תהליך הספרציה והאינדיווידואציה של מאהלר מתחלק ל2 שלבים עיקריים שלכל אחד מהם תת שלבים משלו.
בפוסט זה אסקר את הלשבים המקדימים ללידה הפסיכולוגית.

לפי מאהלר התינוק נולד פעמיים, פעם אחת ברגע שהוא יוצא מהרחם של אמו ולידה שנייה מכונה “הלידה הפסיכולוגית”, תהליך בו התינוק נולד ובעצם הופך לאדם משל עצמו.

השלב האוטיסטי הנורמאלי

השלב האוטיסטי הנורמאלי מתאר את החודש הראשון בו התינוק נולד אל העולם.
מאהלר טוענת שבגיל הזה התינוק אינו פתוח להתייחסות לגירויים חיצוניים ולמעשה מנותק מהעולם.
האוטיזם הנורמאלי מתאר את כל התינוקות הנורמאליים ואינו בא לתאר מצב פתלוגי כאוטיזם.
המצב הזה מתאר ניתוק מן העולם ומן חיים שכאלה בתוך בועה.
בשלב זה התינוק עדיין לא מבין שיש הבדל בין עצמו לבין אחרים.
הניתוק הזה מאפשר לפי מאהלר לתינוק להשקיע את כל האנרגייה בעצמו והתפתחות הנפשית והגופנית שלו, לכן האוטיזם הזה חיוני להתפתחות תקינה.

הביקורת העיקרית על מאהלר בשלב זה היא שהתינוק לפי מחקרים שונים אינו מנותק לחלוטין מן העולם וכמו כן השימוש במילה כמו “אוטיזם” לתיאור התפתחות נורמטיבית.